<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן ל'</h1>
<h2>דף כג:</h2>
מטלטלין עצי בשמים להריח בהן ולהניף בהן לחולה ומוללו ומריח בו ולא יקטמנו להריח בו חדא מתניתא מסייע להנהו דמברכי על הבשמים במוצאי שבת וכניסת יום טוב. כיון דמצי לטלטוליה ביום טוב ואורוחי ביה. ואפי' למוללו למה לא יברכו עליו. ואי משום סימן יקנה"ז שלא הזכיר בו הדס כיון שהזכיר נר אין נר בלא הדס ואין הדס בלא נר. ואי משום נשמה יתירה צריך להריח כמו כן צריך בין שבת ליום טוב. דלא אמרו נשמה יתירה אלא בשבת. אבל ביום טוב לא אמרינן. רבינו שלמה הנהיג יקנה"ז בלא הדס. וכן מצאתי בספר ר' עמרם גאון יקנה"ז בלא הדס. אבל מצאתי בסידורו בשם מר רב צדוק גאון דמי שאין לו יין לקידוש מקדש על הפת ובין יום טוב לשבת מבדיל על הפת ואומר על הבשמים ואחר כך על המאור ואם אין לו בשמים אומר מאור והבדלה והגאונים של מגנצא הנהיגו בהדס וגם ר' משולם ממגנצא שלח שאלה לעיר הקודש והשיבוהו כי מברכין עליו.
ואע"ג דשחיטה ואפיה מלאכות גדולות מצידה ומותרות הטעם בהיתירן לפי שיש בהן חסרון טעם אם יעשה מאמש משא"כ בצידה ובצידת דגים אפשר לומר דטעם האיסור משום תלישה מן המחובר שהיא אסורה בי"ט כדאמרינן פ' כלל גדול מאן דצייד כוורא חייב משום קוצר.
<h2>דף כד:</h2>
מצודות חיות ועופות שפירשן מעי"ט לא יטול מהן בי"ט אלא א"כ יודע בודאי שנצודו מעי"ט אבל בספק אסור. וכל שהוא מחוסר צידה עד שיאמר הבא מצודה ונצודנו הרי הן מוקצה ואין צדין אותן בי"ט ואם צד אותן לא יאכלו אבל אפשר לצוד דגים מעי"ט ולהניחן במצודה במים ומותרין. ואין נותנין מזונות לפני המחוסר צידה.
<h2>דף כה.</h2>
אבל הסוכר אמת המים מעי"ט ולמ' השכי' ומצא בה דגי' הרי אלו מותרין לפי שבוודאי מעי"ט נצודו שהרי סכר אמת המים שלא יוכלו ליכנס שם עוד דגים רק אותם שהיו שם באותו הפרק.
אווזין ותרנגולים שבבית ויוני הרדסיאו' מותרין הן ואין צריכין זמון אבל יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בפרדס ובטפיחין פי' כעין ככין שנותנין בחומות הבירות והמגדלים לקנן שם עופות הבר הרי הן מוקצה וצריך לזמן אותם מבערב ואומר אלו ואלו אני נוטל אבל אין צריך לנענע. אמר מכאן אני נוטל לא יטול שפעמי' מניח כחושין ולוקח שמנים או ימצאם כלם כחושי' ומטלטל דבר שאין ראוי לפי' צריך לומר אלו ואלו אני נוטל. וכתב הראב"ד ז"ל שאין הזימון מועיל אלא במדדין אבל לא במפריחין וכ"כ ר' אפרים וי"א שאם אמר יהו כלם מוכנים לי למה שאני צריך יהו כאווזין ותרנגולים ובעל התוספות אוסר אם לא יצטרך לכן.
וכל שאין צריך צידה הרי הן מותרין שהרי זה מוכן וצדין אותן בי"ט ואוכלין אותן כגון חיה ועוף שקננו בפרדס סמוך לעיר ילדיה כשהן קטני' שאין צריכין צידה ודעתו עליהם אינן צריכין זימון אבל האם אסורה על כל פנים ולא יועיל בה זימון אחר שהיא צריכה צידה.
<h2>דף לו:</h2>
והימים הנקראים ימים טובים הם ששה ראשון ושביעי של פסח חג שבועות וחד לחדש השביעי וראשון ושמיני של חג הסוכות ואסרן הכתוב בכל מלאכה חוץ ממלאכה שהיא אוכל נפש שנא' אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם והעושה בהן מלאכה שאינה לצורך אכילה בעדים והתראה לוקה מן התורה. ואם עשה מלאכות הרבה בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחד שאין חלוק מלאכות ביו"ט. ובגולה עושין מכל אלו ב' ימים ויום שני מדבריהם ונתחדש דבר זה בגלות מפני הספק ואנו נוהגין באותו מנהג אע"פי שנסתלק הספק ממנו לפי שאנו יודעין בקדוש החדש כדאמרינן עמד הלל בנו של ר"י נשיאה ותקן סדר עיבור שבידינו וקדש כל המועדו' לדורו' והחדשים לפיכך אנו יודעים בודאי קבועא דירחא ועם כל זה אנו נוהגין באותו מנהג ומנהג אבותינו בידינו.
